יום חמישי, 16 באוקטובר 2014

ריבועי חלבה, תפוחים ופירורים

סוף עונת החגים...


החודש האחרון היה פשוט עמוס בטירוף!
חגים שלא נגמרים, אוכל שמוגש בלי סוף על השולחן, ים קר, שמש חמה, רעמים שמופיעים משום מקום, גשם פתאומי, חברים שסיימו סוף סוף מבחנים, משפחה גדולה שמזמינה ומזמינה, פערים שצריך להשלים לקראת השנה החדשה כי העומס של החודש גרם לי לשכוח דברים.


כמו להירשם לקורסים. איך זה קרה? איך???
הייתי קרובה להתמוטטות עצבים ברגע שגיליתי שפספסתי את ההרשמה, הרגשתי את הגבול הנפשי שלי.
ניצלתי בסופו של דבר כמו גדולה, אבל... איך שכחתי???


בקיצור, החודש היה ארוך. ארוך מאוד. חג עוד חג ועוד חג, סוף השבוע פתאום נמצא באמצע השבוע ופתאום סוף השבוע מגיע והנה אני מותשת, מתחת לשמיכה, ישנה סוף סוף.


אבל למרות שהחודש היה ארוך מאוד, הוא גם היה כל כך קצר. מרגיש לי כאילו מצמצתי קצת יותר מידי ובכל מצמוץ יומיים עברו ובמצמוץ הבא 3 ימים עברו. בין המצמוצים היו אנשים – משפחה וחברים, היה אושר, צחוק והרבה אהבה שתמיד מתעצמת בחגים.


בדיוק בגלל זה, בגלל ה"ארוך" וה"קצר", בגלל המצמוצים והרגעים, אני כל כך אוהבת את החגים הללו, את ראש השנה, את כיפור (כן, גם את כיפור) ואת סוכות.


הבעיה בסוכות היא שלא ברור כל כך מה האוכל שמגישים. בראש השנה יש ראש של דג, תפוח בדבש ורימונים, ביום כיפור יש מרקים חמים, הפסקה ארוכה של כלום שלאחריה יש קפה, תה ועוגות בחושות. אבל בסוכות העניין לא ברור והעניין מתעצם כשמתבקשים להכין משהו מתוק לסוף הארוחה ואין לך מושג על איזה ז'אנר ללכת.


אחרי התלבטויות, כאבי ראש והתחננויות כלפי אנשים של "מה לעזאזל אני אמורה להכין?!" החלטתי ללכת על עוגת חלבה ופירורים של טולטולים שהכנתי פעם. בהמשך השבוע גיליתי שטולטולים עוקבת אחריי באינסטגרם! קשה לתאר את רמת ההתרגשות שלי באותו רגע! אמא ספגה את הצווחה...


לעוגה המקורית הוספתי קוביות תפוחים מקורמלים, הכפלתי את כמות הבלילה ושיניתי קצת את הפירורים (שהפכו לי למידי פירוריים) והתוצאה הייתה מדהימה! קוביות רכות ומתוקות של חלבה, עם שכבה של תפוחים מקורמלים ומעל פירורים בטעם חלבה. העוגה הגיעה איתי לסוכה של בת דודה שלי והפכה מהר מאוד לשאריות של פירורים (שגם נושנשו בשלב כלשהו).


אהה... והעוגה גם טבעונית, אבל למי אכפת...


חייבת לציין שיש לה טרמפולינה בחצר, שאני עדיין לא בת 23 ושזכותי לקפוץ על הטרמפולינה כמה שבא לי! ואתם לא תגידו לי מה לעשות!




אז שנה טובה, צום קל וחג אחרון שמח!

XOXO
דורין


נ.ב – התמונות הפעם נדות בין "בסדר" ל"לא משהו" אך באמת שלא הייתה שמש כשצילמתי והיו ניסיונות עם פלאש, נורות פלורסנט ונורות צהובות. השילוב הנכון עדיין לא נמצא.

ריבועי חלבה, תפוחים ופירורים


מקור: טולטולים בשינויים שלי
כמות: 36 ריבועים קטנים (תלוי באופן החיתוך)
תנור: 180 מעלות
זמן אפייה: 30-35 דקות

מצרכים:
לבצק:
1/2 1 כוסות חלב סויה
3 כפות טחינה גולמית
4 כפות שמן
כפית תמצית וניל
חצי כוס סוכר חום כהה
250 גרם חלבה מפוררת
2 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפייה

לתפוחים המקורמלים:
4-5 תפוחי גרנד סמית' מקולפים וחתוכים לקוביות
3 כפות סוכר חום כהה


לפירורים:
4\3 כוס קמח
שתי כפות טחינה
שתי כפות שמן
3 כפות סוכר חום
כף-2 כפות חלב סויה




 אופן ההכנה:
מחממים תנור על 180 מעלות.

מתחילים עם התפוחים המקורמלים:
1. מחממים מחבת על אש בינונית-גבוהה ומוסיפים פנימה את התפוחים ואת הסוכר ומערבבים היטב.
2. התפוחים יגירו נוזלים, לכן ממשיכים לבשל עד שכל הנוזלים הצטמצמו וכל התפוחים מצופים בקרמל. הדבר לוקח בערך 5-7 דקות.
3. מכבים את האש ומניחים לתפוחים להצטנן.

ממשיכים עם הפירורים:
4. בתוך קערה קטנה מערבבים ביחד את כל המרכיבים: קמח, טחינה, שמן, סוכר חום וחלב סויה עד שנוצר בצק יבש ואחיד.
5. מפוררים עם האצבעות את הבצק לפירורים קטנים.
6. מפזרים את הפירורים על תבנית עם נייר אפייה ואופים למשך כ-3 דקות. מצננים בצד.

מסיימים עם עוגת החלבה:
7. בתוך קערה מערבבים ביחד את חלב הסויה, הטחינה, השמן ותמצית הווניל.
8. מוסיפים את הסוכר ופירורי החלבה ומערבבים היטב.
9. מנפים לתוך הקערה את הקמח ואת אבקת האפייה ומערבבים את הבלילה רק עד להיטמעות הקמח בנוזלים.

מרכיבים את השכבות:
10. מרפדים תבנית בגודל 20X30 בנייר אפייה, שופכים פנימה את בלילת עוגת החלבה ומשטחים.
11. מפזרים מעל באחידות את התפוחים המקורמלים ומשקיעים מעט לתוך הבלילה.
12. מעל הכל, מפזרים את הפירורים האפויים. אפשר לפזר מעל מעט סוכר דמררה לאקסטרה קראנצ'יות.
13. מכניסים לתנור שחומם מראש על 180 מעלות למשך כחצי שעה עד ארבעים דקות עד שקיסם שמוחדר אליה יוצא עם פירורים לחים.
14. מקררים לחלוטין את העוגה וחותכים לריבועים.


הערות ותוספות:
* ניתן להוסיף לבלילה עצמה או לפירורים אגוזי פקאן מרוסקים, ילך מעולה.
* אם אוהבים תפוחים במיוחד, ניתן להשתמש ב5-6 תפוחים, רק לשים לב להגיר היטב את הנוזלים אחרת העוגה תירטב באפייה. יכול להיות שיהיה צורך לאפות יותר, לכן להיות עם היד על הדופק.
* לא חובה לאפות את הפירורים לפני, אבל לדעתי ככה הם יוצאים יותר מוצלחים.
* ניתן לאפות את העוגה בתבנית עגולה של 26, אבל אז יהיו משולשים, ולא ריבועים וריבועים יותר כיפיים.

* תיזהרו לא לנשנש יותר מידי, העוגה ממכרת.

יום שבת, 4 באוקטובר 2014

מאפינס יוגורט וסוכר חום


הגיע הזמן להיפרד. חייבים להודות בעובדה שהחום והלהט כבר עברו, הכל התקרר והאור יורד עלינו מוקדם יותר. זה לא אני, זה אתה, אתה בורח קיץ ומשאיר אותי לחורף הקר.


הסתיו כבר הגיע והחורף מתחיל להיכנס בצעדים כבדים, מביא איתו את הרוח הקרירה, את החושך המוקדם ואפילו גשמים קצרים שלא מסתדרים עם הגופיות והמכנסיים הקצרות. אפשר עדיין להרגיש מעט את חמימות הקיץ עם השמש החזקה של הצהריים ועם השיזוף שתפסתי ממש בימים האחרונים.


טוב, אז קצת נשרפתי, אני מודה! אבל הייתי נואשת להשתזף קצת...


כילדה תמיד אהבתי את החורף על פני הקיץ – את שמיכות הפוך החמימות והרכות שהיו הופכות את המיטה לאיגלו מחומם, את השוקו החם שאמא הייתה מכינה לי כל בוקר לפני בית הספר כדי שאתחמם אחרי שיצאתי ממיטת האיגלו, את נעלי הבית הוורודות עם הפומפונים והפפיונים, את מגפי הפלסטיק עם הפפיון השחור כדי שאוכל לקפוץ בתוך שלוליות ולא להתקרר בדרך ואת המטריה עם הנסיכות של דיסני שאף פעם לא הגנה עליי מפני הגשם (ושאיבדתי בשלב מסוים בכיתה ו', סיפור כואב. היו דמעות).


עכשיו, אני די הפכפכה בתחושותיי כלפיי החורף, יש לי מעין יחסי אהבה-שנאה עם העונה הזו. אני מהבחורות האלה שתמיד קר להן ואף מעיל, צעיף, כובע צמר וכפפות לא עוזרים להן להתחמם. המטריות עדיין לא מגינות עליי מפני הגשם ותמיד אני מגיעה רטובה לכל מקום.


אפשר לצאת בחורה? הגשם תמיד הורס לי את השיער! אני הופכת למקורזלת...


ואפשר לצאת אפילו יותר בחורה? אני מפחדת מרעמים. ממש. אני כולי מתכווצת כשיש סופות רעמים וברקים ולספור 1 2 3 מהברק עד הרעם ממש לא עוזר לי להתגבר על הפחד!


אבל, אני עדיין אוהבת את ריח הגשם ואת המראה של העצים הרטובים, את המרקים החמים שמחכים לי בבית כשאני חוזרת קפואה מקור והשוקו של פעם התחלף בקפה חם עם עננת קצפת מעל, עדיין יש לי נעלי בית וורודות עם פפיון, המטריות שלי תמיד יהיו בצבע ורוד. וכמובן, לא נשכח את שמיכת הפוך הרכה שהופכת לאיגלו מחומם.


בסופו של דבר החורף שוטף מעלינו את כל הקיץ, מכניס אותנו למצב רוח חמים ונותן לנו פסק זמן כדי להתקרר מכל השיגעונות של הקיץ – הים והבריכות, הסנדלים והכפכפים, המאווררים והמזגנים, החצאיות והמכנסיים הקצרים, הגלידות והארטיקים ופשוט מהחום שלפעמים הופך לבלתי נסבל.


אז כדי שיהיה עוד משהו טוב לקראת החורף שמגיע אלינו ולכבוד התקררות הימים, קבלו מאפינס מתוקים שיעשו לכם חם בלב ומתוק בנשמה.

XOXO
 דורין