אז מה אני עושה כשאני לומדת למבחן?
נתחיל בזה שאני לא לומדת. לא כמו שהייתי רוצה ללמוד (רצוף), בכל אופן.
אז מה אני כן עושה?
1. פייסבוק. בודקת מה כולם עושים. היום, אתמול, עכשיו, שלשום.
קוראת את הפוסטים ה"מעניינים" של מאקו שדייר קודם של האח הגדול יכנס בתור הדייר החדש ועל הציפייה והמתח המטורפים של כולם. אני בספק.
קוראת את הפוסטים ה"מעניינים" של מאקו שדייר קודם של האח הגדול יכנס בתור הדייר החדש ועל הציפייה והמתח המטורפים של כולם. אני בספק.
מקנאה בכל מי שמעלה תמונה שלו לים ומנסה להיזכר מתי אני הייתי בים בפעם האחרונה. אוף, לא כזה מזמן, אני לא כזאת מסכנה. בעצם אני כן, לא השתזפתי.
מגלגלת בעמוד שלי לראות מתי כן הייתי שזופה. לפני שנה. לפני הלימודים. אז, כשישנתי יותר מארבע שעות בלילה.
[דמעה – לא באמת, אבל מטאפורית].
2. מונדיאל! כן, הגעתי למצב הזה, ולא, אני לא מתביישת! לא יאמן, אבל זה ממש ממש ממכר! הוספתי כבר את לוח המשחקים למועדפים, התחלתי לצעוק על הטלוויזיה כשמישהו עושה משהו מטומטם ובמיוחד כשמישהו מכניס גול וכבר למדתי מה זה נבדל ופנדל, התחלה טובה (ובנות, זה ממש הגיוני – אל תבקשו מגבר שיסביר לכן).
3. מסדרת את החדר, לפתע הוא ממש מלוכלך ומבולגן. והארון? צריך לעשות החלפת חורף-קיץ, לשנות את סידור המדפים ולהחליף בין המגירות. גם המגירות באמבטיה לא מסודרות.
4. למון קארד שממש לא הצליח. אני מאשימה את הביצים. בואו לא נדבר על זה.
5. יוצרת דחף חסר הגיון להכין בראוניז. כשאין ביצים בבית (חיסלתי תבנית שלמה, בואו נמשיך לא לדבר על זה), כשאין קקאו ואני בכלל לא יכולה לאכול קקאו.
הסעיף האחרון דווקא בא לי די טוב, כי בעוד יומיים אני טבעונית באופן רשמי (ובאופן חלקי גם עכשיו) אז להמציא מתכון לבראוניז ללא ביצים דווקא מתאים. המבחן עוד יומיים סתם מפריע.
המתכון של הבראוניז באמת אילתור שלי לפי כמויות שאני מכירה, התאמות תוך כדי העבודה ותקווה שלא הרסתי הכל. אחרי הלמון קארד אני לא אצליח לספוג עוד כישלון. בואו לא נדבר על זה.
XOXO
דורין
